זהות והזדהות

חיבורים י' - זהות והזדהות


חיבור לזהות ישראלית, לשורשי העם היהודי, לחברה ולמדינה


?איך גורמים לתלמידי כיתה י' לבחון את הזהות שלהם? איך גורמים להם להתבונן על הישראליות, היהודיות והשייכות שלהם לעם ולמדינה? איך מחברים אותם לתחושת אחריות חברתית, מחויבות לקהילה, ואזרחות פעילה
!יוצאים איתם למסע חיבורים
  אני רוצה להגיד לכולכם תודה, תודה על שחלקתי איתכם את יום ההולדת תודה שהייתם פה כשהיה קשה.תודה על ההפתעה המדהימה והריקוד. מבטיחה שלא הייתי מחליפה אתכם לעולם.

שימחי אתה אח !!! אין עלייך ! אדם ומדריך מדהים שזכיתי להכיר

 


 

היום ראשון – אני ישראלי.

בשעת בוקר מוקדמת יוצאים האוטובוסים מבית הספר ומגיעים לנקודת ההתחלה. כבר לאחר כמה מאות מטרים של צעידה יתחיל כל תלמיד גם את המסע הפנימי, אל חקר הזהות הישראלית שלו: הוא יתחיל בחקר השם שנתנו לו אביו ואמו, ימשיך בשאלה "מה זה להיות ישראלי?", ויסיים בהתבוננות על המרכיבים הישראליים בזהות שלו.


 

היום השני – אני יהודי-ישראלי.

היום השני יפגיש את התלמידים עם המתח הקיים בין זהות ישראלית לזהות יהודית. בחלק הראשון של היום יתבונן כל תלמיד על הקשר שלו לעבר של עם ישראל, ועל הקשר בין העבר הזה למציאות הישראלית היום. בחלק השני של היום יתמודד כל תלמיד עם השייכות שלו לקבוצה - הן לקבוצת המסע, והן לקבוצת העם היהודי – ועל ההקרבה הנדרשת ממנו כדי לשמר את הקבוצה.


 

היום השלישי – אני והחברה הישראלית.

יום שמתחיל בדיון על "מידת סדום" ואדישות חברתית, ממשיך ב"עץ הנדיב" ובמורכבות הנתינה, ומסתיים בהתנדבות חברתית ובמפגש אישי עם תושבים מעיר מרוחקת. יום שמאפשר לכל תלמיד לחוות את "האחר", לחוש את המשמעות של נתינה לקהילה, ולהרגיש שייך לחברה הישראלית.


 

 

 

ומהמסע הזה הם חוזרים קצת אחרת. קצת פחות מרוכזים ביום-יום של עצמם, וקצת יותר מחוברים לשורשי העם ולקהילה שסביבם. ומשהו מהחיבור הזה נשאר, נחקק, נספג בהם לעד, שהרי "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, רק מה-שספגה אזנו עודה רעננה..."